החלטה בתיק ב"ל 49474-01-12

1.       התובעת הגישה לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה, בגין טענתה על כך שביום 1/11/10, היא נפגעה בתאונת עבודה בכך שנפלה תוך איבוד הכרה, בשל מה שלאחר מכן התברר כהתקף אפילפטי.

2.       במכתבו מיום 27/6/11, הודיע הנתבע לתובעת כי הוא דוחה את תביעתה לתשלום דמי פגיעה, בטענה שהתאונה לא נגרמה לתובעת עקב עבודתה, אלא היא נגרמה עקב מצבה הטבעי של התובעת, ואף אם היתה השפעה כלשהי של העבודה, הרי שהיא היתה פחותה בהרבה מהשפעת המצב הרפואי של התובעת. 

3.       כנגד דחיית תביעתה, הגישה התובע את התובענה שבפני.

4.       במהלך ההתדיינות, הוברר כי המחלוקת בין הצדדים היא בתחום הרפואי בלבד, בשאלת הקשר הסיבתי בין ארוע חריג בעבודתה של התובעת שהיה ביום 1/11/10 סמוך לפני נפילה, לבין אותה נפילה. הנתבע הסכים למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

          משכך, ומשהגיע החומר הרפואי שהוזמן - ניתנת כעת החלטה זה.

אלה העובדות

5.       התובעת, ילידת שנת 1968, תושבת צפת, נמנית עם חסידות חב"ד.

6.       התובעת עובדת כגננת בגני ילדים של זרם חב"ד, כבר מאז שנת 1995 בערך.

7.       באופן כללי, העבודה של התובעת כגננת, נתפסת על ידיה כעבודה קשה ומלחיצה. מדובר באחריות על עשרות ילדים כבני 3 שנים, בלא עזרה מספקת, ובתנאים שאינם מתאימים למספר הילדים הרב.

בשל אותו לחץ בעבודה, התובעת עברה לפני מספר שנים לעבוד בגן של ילדות, בנות, במקום בגן של בנים, שכן היא סברה כי מדובר בעבודה קשה פחות. בנוסף, בשל אותו עומס, תכננה התובעת, כבר בתחילת שנה"ל תשע"א, לצאת לשבתון בשנה שלאחר מכן.

8.         בשבוע העבודה בגן זכאית התובעת ל"יום חופשי".

          ביום 1/11/10, התובעת היתה מעוניינת להחליף את היום החופשי שלה באותו שבוע. לפיכך, היא שוחחה בטלפון עם גננת אחרת, וביקשה ממנה להחליף עמה את היום החופשי. השיחה היתה כשעה וחצי בטרם סיום יום העבודה.

במהלך השיחה, העלתה הגננת האחרת ארוע שהיה 7 שנים לפני כן, ושבו התובעת לא הסכימה לבקשה כלשהי של אותה גננת. בשל כך - הודיעה הגננת האחרת לתובעת כי היא אינה רוצה להחליף אותה.

הגננת האחרת הרימה את קולה, הטיחה בתובעת דברים שונים, ובין השאר - אמרה לתובעת שכבר מאז אותו ארוע שהיה 7 שנים לפני כן, היא "מקפידה" על התובעת.

9.       ל"הקפדה" של אדם על חברו, יש משמעות רבה בחסידות חב"ד. ה"הקפדה" נתפסת כגורמת נזק לאדם שעליו "מקפידים". "הקפדה" יכולה להביא לחסימת מזלו של האדם שעליו מקפידים, לאי-הצלחתו בפריון, ועוד כהנה וכהנה. התובעת עצמה אכן ניסתה להרות במשך שנים, ולא הצליחה.

10.     בשל האופן שבו התובעת תופסת את ענין ה"הקפדה", היא הזדעזעה לגלות שאותה גננת אחרת "מקפידה" עליה כבר כשבע שנים.